החלטה בתיק תא"מ 12743-10-11

1.         לפניי בקשה להתיר משלוח הודעת צד ג'.

וייאמר מיד - לאחר שבחנתי את כתבי הטענות - נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

2.         ביום 11.1.12 הוגש כתב הגנה בתביעה (אף זאת לאחר ארכת מועד ולאחר שהוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר); בעוד הבקשה למשלוח הודעת צד ג', הוגשה אך ביום 15.2.12 (ראה: גם החלטה מיום 29/1/12). די היה בכך כדי לדחות הבקשה בשים לב לתקנה 214ו'(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות").

3.         מעבר לכך. המדובר בהליך הנדון בסדר דין מהיר, בהתאם לפרק ט"ז 1 לתקנות בשים לגובה התביעה (38,000 ש"ח). משכך, יש לקיימו במתווה המותאם לו: "... להביא להכרעות מהירות ולקיצור הליכים שיפוטיים בתביעות בסכומים נמוכים יחסית. בתביעות כאלה העדיף המחוקק את המהירות וקיצור על מנת להביא בכך תועלת לכלל המתדיינים, גם על חשבון פגיעה מסויימת בהליכים, במנגנונים ובסדרי הדין, שנועדו להבטיח הכרעה צודקת בכל מקרה פרטני" (ראה: ד"מ (תל-אביב-יפו) 3075/04, אליזם נ' מרגליות (2005)).

מטרת ההליך, כאמור בדברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 5) התשס"ו-2001:

"... התאמת מסלול דיוני פשוט ומהיר לתובענות בסכומים נמוכים מהווה, כשלעצמה, יישום של עקרונות הניהול השיפוטי. באשר לעקרון השני, התקנות מנסות להביא את בעלי הדין להכין את התובענה כדבעי לפני תחילת הדיון באמצעות חיובם בהגשת כתבי טענות בצירוף תצהירים וגילוי מסמכים, קביעת מועדים לביצוע פעולות שונות לקראת הדיון, קביעה מראש של מועד הדיון בתובענה, קיום ישיבה מקדמית ועוד. זאת, הן כדי שבית המשפט יוכל לקיים דיון יעיל ולסיימו במהירות והן כדי לעודד מגעים לפשרה בשלב מוקדם של ההליך עוד לפני הדיון בבית המשפט...".

(וראה גם: ת.א. (ירושלים) 16682/01, צדוק נריה-השכרת רכב נ' יהוד (2002); ת.א. (ירושלים) 6992/03, הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית ירושלים (2004); בר"ע 1577/02, מודיעין אזרחי בע"מ נ' נטע בעדש (2003)).

אישור משלוח הודעה לצד שלישי עלול לגרום לעיכוב ולסרבול בבירור התובענה, שכן הדבר עלול להיות כרוך בבדיקת עילות של שיפוי או השתתפות שאינן מעניינה של התביעה העיקרית.

לפיכך, במסגרת הליך זה, בחר מתקין התקנות לחרוג במובהק מההיתר הכללי למשלוח הודעת צד ג' כנקוב בתקנה 216 לתקנות באופן שההודעה לצד שלישי תהיה רק בדרך של רשות ולא בדרך של זכות תוך העדפת היעילות (ראה גם: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה עשירית - תשס"ט, עמוד 430).

4.         יישום כללים אלה במקרה דא מעלה כי דין הבקשה אף להידחות לגופא -

4.1        המדובר בתביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו, לטענת התובעת, לרכב המבוטח על ידה בתאונת דרכים מיום 31.12.10.

4.2        לטענת הנתבע, הגם שהוא מתחת לגיל 24 לא חל עליו התנאי הכלול בפוליסת הביטוח המתייחס לנהיגה ברכב מגיל 24 ועל כן אם וככל שתתקבל התביעה כנגדו (המוכחשת), יש לחייב את צד ג' - חברת הביטוח - לשפותו.

4.3        המדובר בשני מישורים נפרדים והעתרות לבקשה משמעה צורך בבירור עובדתי באשר למערכת היחסים שבין הנתבע לבין חברת הביטוח ומשמעות תנאי פוליסת הביטוח.

4.4        לעניין זה יש לזכור כי אין בדחיית הבקשה כדי לפגוע בכל זכות שתעמוד לנתבע, אם בכלל, לתבוע את הצדדים השלישיים, אם וככל שיחפוץ בכך, בהליך נפרד.

            מנגד, התרת משלוח ההודעה תגרום לעיכוב בבירור התביעה שלפניי.

5.         סוף דבר -

5.1        הבקשה נדחית.

5.2        בנסיבות, אין צו להוצאות.

5.3        הצדדים יקיימו את ההחלטה מיום 1.12.12 כאשר מניין הימים ימנה מהיום והתיק יובא לעיוני כאמור לכל היאוחר ביום 13.5.12.